בדיקות גז ראדון במרתפים ובממ"דים
בדיקות מקצועיות לגילוי גז ראדון ברישיון המשרד להגנת הסביבה
המכון מספק שירותים מקצועיים לבדיקות גז ראדון בממ"דים, מרתפים, מקלטים, בתים צמודי קרקע, תעשייה, מוסדות חינוך, מוסדות ציבוריים ומקומות עבודה.
היסוד ראדון הוא גז רדיואקטיבי אציל, חסר טעם, ריח וצבע. בכלל היותו גז אציל אין הוא מקיים פעילות כימית עם רוב החומרים, ולכן הוא מסוגל לחדור בקלות מן הקרקע אל תוך המבנים בהם אנו מתגוררים, עובדים, לומדים וכו'. ניתן לגלות ולהעריך את ריכוז הראדון במבנה (ממ"דים, מקלטים, מרתפים, בתים צמודי קרקע ועוד) בעזרת שימוש בגלאים מיוחדים. גז הראדון מקורו מהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד ראדיום, הקיים בכל סוגי הקרקעות וכמובן בחומרי הבנייה.
שאיפת הראדון גורמת לחשיפת הריאות לקרינה מייננת (קרינת אלפא), העלולה לגרום לסרטן ריאות. כעיקרון, הקרינה הנפלטת מקורה בעיקר מבנות הראדון (Radon daughters) קצרות החיים. כלומר, בתהליך התפרקות הראדון (אטום אחד ל 3.8 ימים) לחומרים אחרים (בנות הראדון) נפלטת הקרינה הרדיואקטיבית. אותן בנות הראדון הנוצרות מהתפרקות טבעית של הראדון קיימות באוויר כאטומים חופשיים או כנספחים לחלקיקי אבק, וכאשר נושמים את האויר חלק מבנות הראדון מגיעות לריאות. מנות קרינה רדיואקטיבית אליה האדם נחשף כתוצאה משאיפת גז הראדון ותוצרי התפרקותו עלולים בסופו של דבר לגרום לסרטן ריאות.
ריכוז הראדון נמדד ביחידות של בקרל למטר מעוקב, כאשר בקרל הוא יחידת אקטיביות, ומשמעותה התפרקות של אטום אחד בשנייה. המשרד להגנת הסביבה אימץ את המלצות הוועדה הבין-לאומית להגנה מקרינה – ICRP, וקבע כי ריכוז הראדון המרבי המותר בבתי מגורים (קרי, רמת הפעולה) יהיה 200 בקרל למטר מעוקב. במידה ובבדיקת ראדון התקבלו ריכוזים העולים על הסף של 200 בקרל\מ"ק, בתנאי מחייה רגילים, יש לבצע פעולות שיפור להקטנת הריכוז הנמצא (נקרא גם בשם "מיטיגציה").
ריכוז הראדון בבית תלוי ומושפע ממספר גורמים כגון: הקרקע, האטמוספירה, חומר הבנייה, פתחים ברצפה (סדקים, צנרות ביוב,מים,חשמל וכו'), מפלס המבנה הנבדק (מרתף, צמוד קרקע וכו'), ואטימות המבנה (יש\אין אוורור).
פרוטוקול הבדיקה של הראדון משתנה ותלוי באיזור הגיאוגרפי בו נדרשת הבדיקה.
בדיקה קצרת טווח של 3-7 ימים נדרשת באיזורים המוגדרים כ"מועדים לראדון" כגון ירושלים והסביבה, מעלה אדומים, ערד, כרמיאל, מודיעין, חגורת הר הצופים ואיזורים נוספים. בדיקה זו נועדה לתת לבודק הראדון משמעות של ריכוז הראדון במצב קיצון. הבדיקה נערכת בתנאים סגורים. החדר הנבדק נאטם ואז ניתן לקבל תוצאה של ריכוז הראדון המוגדרת כריכוז קיצון. במידה והריכוז עולה על סף מסויים שנקבע בעזרת נוסחאות מסויימות, אזי הלקוח מקבל תקופת זמן מוגדרת לצורך פעולות שיפור בביתו (התקנת וונטילציה, סתימת חריצים וסדקים בקירות, תיקוני רובא ומרצפות וכו'), לאחר מכן יש לבצע בדיקה ארוכת טווח של 3 – 6 חודשים. בבדיקה זו הנערכת בתנאי מחייה רגילים (ת.מ.ר.), לא סוגרים את החדר אלא משתמשים בו באופן רגיל ללא "התחשבות" בקיומו של הגלאי. בדיקה זו נועדה לתת בסופו של דבר את הריכוז הממוצע האמיתי של הראדון בחדר הנבדק. ע"פ הנחיית המשרד להגנת הסביבה, איזורים שאינם "מועדים לראדון" כמתואר למעלה, די להם לבצע את הבדיקה הארוכה הנערכת בתנאי מחייה רגילים (3-6 חודשים) באישורו של הלקוח, ללא צורך באטימת החדר לצורך הבדיקה קצרת הטווח. בכל מקרה, ולסיכומו של עניין, ע"מ לקבל תוצאה אמיתית של ריכוז הראדון בחדר הנבדק יש לבצע בדיקה ארוכת טווח, בדיקה קצרת טווח הינה כאמור תלוייה באיזור הגיאוגרפי הנבדק וברצון הלקוח. יש להדגיש כי כיום ע"מ לקבל טופס 4 עבור מבנה באיזור המועד לראדון , יש חובה לבצע בדיקת ראדון ע"י ובנוכחותו במקום של בודק ראדון מוסמך.
להלן טבלה המפרטת את סף ריכוז הראדון המותר לפי השימוש בבניין ותדירות הבדיקה בהתאם לקביעה של המשרד הממשלתי האחראי (טבלה מהמשרד להגנת הסביבה)-
| מס. | שימוש בבניין | רמת הפעולה | תדירות הבדיקה |
| בקרל\מ"ק | שנים | ||
| 1 | מגורים | 200 | 5 |
| 2 | מוסד ציבורי | 200 | 5 |
| 3 | מוסד חינוך | 200 | 3 |
| 4 | מקום עבודה | 500 | 5 |
כן מומלץ לבדוק ריכוזי הראדון במבנה מייד לאחר סיום שיפוץ או בנייה, בשל שינויים אפשריים במבנה כמו סדקים, פתחים חדשים מן הקרקע למבנה, איטום לא תקין סביב צינורות הביוב במפגש עם המבנה, היווצרות חורים חדשים ועוד.