שאלות נפוצות בנושאי קרינה וגז ראדון

שאלות נפוצות

מהי קרינה?

 

קרינה היא תופעה פיזיקאלית של מעבר אנרגיה בטווח. סוגי קרינה נפוצים לדוגמה: התפשטות גלי קול באוויר, האור הנראה המופץ מהשמש, שדה המגנטי של כדור הארץ.

 

מהי קרינה אלקטרומגנטית?

 

 זוהי קרינה הנוצרת בשל שינוי מחזורי בשדה המגנטי ובשדה החשמלי. קרינה אלקטרומגנטית קיימת סביבנו במגוון גדול של תדרים המכילים את רוב תחומי החיים: האור הנראה, המיקרוגל הביתי, משדרי הרדיו והטלוויזיה, תחנות לווינים, מכ"מים, מוקדים לשידור סלולארי, רשת החשמל, מיטות שיזוף ועוד…​

 

מהי קרינה מייננת?

 

קרינה בעלת אנרגיה מספקת לגרום ליוניזציה של אטומים.​

 

מהי קרינת אלפא?

 

קרינה זו נוצרת על ידי פליטת גרעין של הליום (++H) בעל שני ניוטרונים/שני פרוטונים מגרעיניהם של יסודות רדיואקטיביים טבעיים ומלאכותיים.
​

 

מהי קרינת בטא?

 

קרינה זו נוצרת על ידי אלקטרון או פוזיטרון, הנפלט מגרעין של יסוד רדיואקטיבי בתהליך שנקרא "התפרקות בטא", שאחראי לו הכוח הגרעיני החלש. בתהליך זה הופך נויטרון בגרעין לפרוטון.

תהליך דומה, בו הפרוטון פולט פוזיטרון והופך לנויטרון, נקרא "התפרקות בטא הפוכה".
​

 

מהי קרינת גמא?

 

קרינה זו נוצרת על ידי פוטונים הנפלטים מגרעין אטום מעורער כאשר הוא עובר למצב ערעור בעל אנרגיה נמוכה יותר.​

 

מהי קרינת רנטגן?

 

קרינת רנטגן היא קרינה שנוצרת כאשר חלקיקים טעונים מתקרבים לגרעיני אטומים. תוך כדי התקרבות חל שינוי בתאוצת החלקיקים וכתוצאה מכך הם פולטים קרינה אלקטרומגנטית.​

 

מהי קרינה בלתי מייננת?

 

קרינה אשר אין בה אנרגיה מספקת לגרום ליוניזציה של אטומים במולקולות​.

 

 

מה יכולות להיות ההשפעות של הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות?

 

מאז 1992 פועלת ועדה בין-לאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), שתפקידה לעקוב אחר כל המחקרים המתפרסמים בעולם בתחום, ולגבש הנחיות בדבר חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ההנחיות לוקחות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות, וכן מקדמי בטחון נוספים כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות של הקרינה הבלתי מייננת. ההמלצות מבוססות על ידע רב שנצבר בתחומים רבים כמו האפידמיולוגיה; רפואה; ניסויים בבעלי חיים ומחקרים שנעשו ברמת תאי הגוף והרקמות. ההשפעות הבריאותיות משתנות לפי תחומים.

בתחום קרינת הרדיו (RF) שנחקרת מאז גילוי גלי הרדיו לפני יותר ממאה שנה, ההשפעה היחידה המוכרת כיום בוודאות היא חימום האזור החשוף. במאי 2011 קרינת הרדיו הוכרזה על ידי הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן ((IARC כמסרטן אפשרי.

בתחום השפעות השדה המגנטי בתדרי רשת החשמל (ELF), מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על כמות גדולה של מקרי לוקמיה בקרב ילדים באזורים הסמוכים למתקני של רשת ההולכה והחלוקה לעומת כמות המקרים של לוקמיה באזורים בהם רשת ההולכה והחלוקה אינן סמוכות לאזורי מגורים. כמו כן נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי וסוגי סרטן אצל מבוגרים.

 

מהן ההשפעות תרמיות ו א-תרמיות?

 

רמות גבוהות של אנרגיה בתדר הרדיו, הנבלעות על-ידי הגוף גורמות להעלאת הטמפרטורה בגוף. ההשפעות התרמיות (חום) ידועות כמזיקות. רמות החשיפה שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי, מתבססות על השפעות תרמיות בלבד. ההשפעות הא-תרמיות (שאינן קשורות להעלאת הטמפרטורה בגוף) נחקרו מזה עשרות שנים על ידי מדענים רבים ברחבי העולם. רק לאחרונה נמצא קשר אפשרי בין השפעות א-תרמיות לתחלואה.

 

האם שימוש בטלפון סלולארי מסוכן?

 

 טלפון סלולארי פולט רמות נמוכות של אנרגיה בזמן הפעלתו אך צמוד לגוף. לכן רצוי להקטין את החשיפה על ידי הרחקת המכשיר מהגוף ועל ידי הקטנת זמן השימוש.​

 

האם אנטנות סלולאריות עלולות לשבש פעילות של מחשבים, מכשירים ביתיים או קליטה של שידורי טלוויזיה?

 

 לעתים רחוקות, אולם הפרעות הנגרמות לציוד אלקטרוני אינן מעידות בהכרח על חשיפה מסוכנת לאדם.
רוב המכשירים המצויים כיום בשוק עמידים בפני הפרעות אלקטרומגנטיות. פעילותם של מכשירים שאינם ממוגנים עלולה להשתבש, שכן ציוד אלקטרוני רגיש בדרך כלל יותר מבני אדם לרמות קרינה אלקטרומגנטיות, גם אם הן נמוכות מאד

 

האם יש סימון מיוחד לתחנות ממסר/שידור?

 

 קיים סימן אזהרה מפני קרינת רדיו הנפלטת ממוקד שידור. סימן זה חייב להימצא במקום בולט לעין על גבי המתקן/האנטנה כדי למנוע מצב בו אדם נמצא בצמוד לאנטנה ובגובה של האנטנה.​

 

מהו המרחק המינימאלי הנדרש בין אנטנה למקום מגורים?

 

 מרחק זה תלוי בגורמים שונים כמו, הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים על פיהם מחושב המרחק המינימאלי המותר בכיוון האופקי ובכיוון האנכי. לכל אנטנה נקבע בהיתר מרחק המינימאלי האנכי ומרחק המינימאלי האופקי כך שקיים אזור בו נקבע הגבלת גישה. ​

 

כיצד נערכים המחקרים בנושא השימוש בטכנולוגיה הסלולארית?

 

 השימוש בטכנולוגיה הסלולארית הינו שימוש חדש יחסית. המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הקרינה דורשים טווחי זמן ארוכים. המחקרים נערכים עתה וצפויים להימשך גם בשנים הקרובות.

המחקרים נערכים בשלושה מישורים:
• אפידמיולוגיה: מחקרים המשווים בין אוכלוסיות שונות הנחשפות לרמות של קרינה. במחקרים אלה נלקחים בחשבון היבטים רבים, בריאותיים, צורות חשיפה, גיל האוכלוסייה, משך החשיפה וגורמים נוספים, במטרה להגדיר את הגורמים המשפיעים על בריאות הציבור.
• מחקרים בחיות מעבדה: המחקרים מבוצעים על מנת לבחון אפקטים על אוכלוסייה בעלת תוחלת חיים קצרה מזו של האדם, ברמת האורגניזם השלם, במטרה לגלות, במידת האפשר ובזמן קצר יחסית, תופעות ארוכות טווח.
• מחקרי מעבדה ברקמות ותאים: המחקרים מבוצעים על מנת לגלות את מנגנון הפעולה של הקרינה בתדרים הרלוונטיים.

 

האם ישנה קרינה מאנטנות של מכשירי ניווט לווינים (GPS)?

 

 אנטנות אלה משדרות בזמנים קצובים וקצרים ולכן רמת הקרינה הממוצעת שלהם זניחה.​

 

האם צלחות YES פולטות קרינה?

 

 לא, צלחות YES הן אנטנות קליטה לכל דבר, בדיוק כמו אנטנות טלוויזיה רגילות הנמצאות על גגות בתים, והן אינן פולטות קרינה.​

 

מהם המקורות לקרינה בלתי מייננת?

 

מקורות טבעיים: הקרינה האלקטרומגנטית החושפת את כדור הארץ לכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים מקורה בשמש וכוכבים אחרים, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים, פריקה אלקטרוסטאטית והשדה המגנטי של כדור הארץ.
מוקדי שידור: ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה -20 הביאה לשימוש נרחב בתדרי רדיו לצורכי ביטחון, תקשורת, תעשייה, בידור, רפואה, צריכה ביתית ועוד. כיום יש סביבנו תחנות לשידורי טלוויזיה, תחנות לתקשורת לוויני, תחנות לרדיו חובבים, משדרי רדיו (של תחנות מקומיות וארציות), מוקדים לשידור סלולארי וכדומה.
מתקני חשמל: שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל.
לייזרים: למטרות רפואיות, במופעי בידור, בציוד משרדי.

 

האם רשת אינטרנט אלחוטית מסוכנת ?

 

 רשת אינטרנט אלחוטית, הפרוסה בבתי קפה וקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ, מוכרת לציבור בשמות: WI-FI או WIRELESS LAN או HOT SPOT, משדרת בהספקי שידור נמוכים מ 0.1 וואט ולכן אינן בפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. יחד עם זאת מומלץ לא להתקין את המשדר (ראוטר) בחדרי ילדים ואף לכבות את המשדר בזמן שהרשת האל-חוטית אינה בשימוש.

 

מהן רמות SAR?

 

 קצב ספיגת האנרגיה על ידי הרקמה מאפיין את האפקט הביולוגי ומבוטא ביחידות של ואט לק"ג​  (specific absorption rate)

 

מהי תחנת ממסר או שידור?

 

 מתקן אלחוטי המיועד לקליטה ולשידור של אותות בתדר רדיו. כל תחנה מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על-פי הנתונים הטכניים של האנטנה (גובה, כיוון שידור, הספק שידור וכד').​

 

על-פי מה נקבע גובה האנטנה?

 

 הגובה הוא אחד הגורמים הקובעים את טווח הכיסוי של המשדר. ככל שהאנטנה גבוהה יותר היא מכסה תחום גיאוגרפי רחב יותר. ​

 

האם הקרבה לתחנת ממסר או שידור מסוכנת?

 

 מאחר שהאנטנה משדרת בכיוון מסוים, אין קשר בין המרחק מתחנה לחשיפה לקרינה כל עוד יש הפרדה אנכית בין האלומה הראשית למקום הנבדק. החשיפה תלויה הרבה יותר בכיוון השידור ובהספק השידור ולרוב המרחק עצמו אינו חשוב.

 

האם יש קרינה סביב מתקני חשמל?

 

 כן, סביב מתקני חשמל שדרכם עובר זרם חשמלי נוצרים שדה חשמלי ושדה מגנטי. שדה החשמלי הינו חודר דרך קירות וחלונות אך השדה המגנטי עובר דרך קירות ודרך חלונות.​

 

מהן ההשפעות הבריאותיות של הקרינה הנפלטת ממתקני חשמל?

 

 השדה החשמלי גורם להתחשמלות. השדה המגנטי שנוצר סביב מתקני חשמל גורם להשפעות אקוטיות מיידיות, כמו השראת  זרמים בתוך השרירים, השראה היכולה לגרום להפסקת פעילות שריר הלב. בנוסף השדה המגנטי המשתנה בתדר רשת החשמל יכול לגרום להשפעות ארוכות טווח כמו שינויים סרטנים. לכן, בשנת 2001, השדה המגנטי הנוצר סביב מתקני חשמל הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי.

 

מה מקור גז הראדון?

 

 ראדון הוא גז רדיואקטיבי חסר צבע, ריח או טעם, הנוצר מהתפרקות ראדיום 226. הראדון נמצא בכל סוגי הקרקעות בריכוזים שונים. לאחר היווצרות הראדון בקרקע הוא נע כלפי מעלה ועלול לחדור למבנים.
חומר הגלם העיקרי למוצרי הבנייה השונים הוא הקרקע. מכיוון שבקרקע נמצא ראדיום-226, גם מוצרי הבניה מכילים חומר זה. כלומר, הימצאות הראדיום במוצרי בנייה מהווה מקור נוסף להימצאות ראדון במבנים.

 

כיצד נוצר גז ראדון בממ"ד?

 

 מאחר שיש ראדיום  בקרקע גז הראדון מצוי בכל מוצרי הבנייה הבאים מהקרקע. פליטת הגז מהקירות בטון היא תהליך איטי והכמות הנפלטת – קטנה יחסית.
פליטת ראדון מבטון בממ"דים היא במו הפליטה בחדר רגיל. ההבדל הוא רק באיטום החדר: בחדר רגיל סגור עדיין יש החלפת אוויר המאפשרת לראדון לצאת מן החדר אך בממ"ד סגור הראדון מצטבר לריכוזים גבויים.
​

 

האם יש סכנה ברמת הראדון בממ"דים?

 

הראדון עלול להצטבר בחדרים שאין בהם אוורור, כגון הממ"ד (מרחב מוגן דירתי), כאשר הוא סגור הרמטית ואטום. בבדיקות של ממ"דים בתנאי מחייה רגילים, הכוללים פתיחה של חלון או דלת, נמצאו ריכוזי ראדון נמוכים, שאינם מהווים סיכון בריאותי.​

 

כיצד בודקים את ריכוז הראדון בממ"ד הצמוד לקרקע?

 

 בממ"ד הצמוד לקרקע, קיימת אפשרות לחדירת ראדון גם ישירות מהקרקע. כדי לברר אפשרות זו יש לבצע בדיקה מהירה קצרת טווח, הכוללת סגירה מוחלטת של החדר. במקרים מסוימים תידרש בנוסף מדידה ארוכת טווח.​

 

כיצד בודקים את ריכוזי הראדון בחדר רגיל הצמוד לקרקע?

 

בחדר רגיל הצמוד לקרקע, קיימת אפשרות לחדירת ראדון גם מהקרקע. יש לבצע בדיקה מהירה קצרת טווח, הכוללת סגירה מוחלטת של החדר.

 

האם נדרשת בדיקת ראדון בחדרים ובממ"דים שאינם צמודים לקרקע?

 

בקומות גבוהות אין סיבה למדידת ראדון. במידה ומעוניינים לבצע בדיקה המשרד להגנת הסביבה ממליץ על בדיקה ארוכת טווח בתנאי מחיה רגילים.​

 

מי יכול לבצע מדידה של ריכוזי ראדון?

 

 רק בעלי היתר המשרד להגנת הסביבה למתן שירות למדידת ריכוז ראדון רשאים לבצע מדידה זו. על פי ההיתר מחויבים נותני השירות לבצע מדידה ארוכת טווח בממ"דים (כזכור, בדיקת ראדון קצרת טווח אינה מתאימה למדידת ריכוזי ראדון בממ"ד). במתן ההיתר אין משום הסמכת נותן השירות לבצע הערכת סיכונים, לפרש את הממצאים או לייעץ לגבי פתרונות בנושא ראדון. ​

 

מהו סף חשיפה ולשם מה הוא נדרש?

 

 ספי חשיפה לקרינה סביבתית נקבעים על ידי המשרד הגנת הסביבה בהתבסס על הידע הקיים באשר להשפעת הקרינה על הבריאות ובהתבסס על עיקרון הזהירות  המונעת הקובע שיש להוריד את החשיפה למינימום הנחוץ. לכן ספי החשיפה הינם מחמירים ביחס למה שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות כבלתי מזיק לכלל האוכלוסייה לרבות ילדים, קשישים, חולים וכדומה. לרוב ספי החשיפה מוטמעים בחקיקה.